אצלי בחיים השיפוט העצמי הוא חתיכת דבר. תמיד היה.תמיד שפטתי את עצמי בחומרה .ממש חתכתי עצמי לחתיכות מדממות שוב ושוב.כי לא הייתי מספיק.יפה, חכמה, טובה,

יש כ"כ הרבה חלונות..יש כ"כ הרבה כיוונים.איזה חלון לפתוח ?לאיזה כוון להביט?באיזו גישה אפתח את החלון החדש ?ומה האחריות שלי?קודם כל עלי לדעת מי אני.ממה

מדליקה נר ומזמינה תקווה לכולנו.תקווה אומרת … שאפשר אחרת.ואני מאמינה בכך.ואהבהאהבה שמגיעה מבפנים .טהורה עמוקה והולמת.וכמו שלימדו אותי מורי האהובים..בתוך החושך… עמוק עמוק עמוק בפנים..

כשזה חיבור נשימתי.את יודעת שזה חיבור נשימתי.כשזה זה. זה זה!הנשמה שהיא את יודעת . שתי הנשמות יודעות.הן יודעות..לא תמיד הן מצליחות להשתחרר מדפוסים ישנים, מתרבות,

נרות כישוף מגיעים מזמן קדום.עוד לפני שהיו נרות, היו משתמשות בצלוחית שמן ופתיליות. הכח של הנר הינו מיוחד במינו.אש להבת הנר נמצאת רק בלהבת הנר.

יש אנשים משתמשים.יש כאלה משתמשים בסמיםיש כאלה שמשתמשים בחיותיש כאלה שמשתמשים בצמחיםיש כאלה שמשתמשים באנשיםיש כאלה שמשתמשים בנשים.יש כאלה שמחליפים השתמשות כל פעם שלא ישעמם.יש

כולם עוברים תהליכים ושיעורים בחיים , כולנו שמענו המון סיפורים על עצמינו .. כולנו סיפרנו סיפורים לעצמינו על עצמינוהרבה  רוצים שינוי.אז… בדרך שאני הולכת,  לומדת,